"זאת חוקת התורה" אומר האלוקים למשה רבינו ולאהרון הכוהן ומוסר להם את דיני ה'פרה האדומה'. מן הפרה האדומה מפיקים תערובת מיוחדת (הכוללת אפר משריפת הפרה, עץ ארז, איזוב ושני תולעת) שתשמש לטהר אנשים או חפצים שנטמאו למת.

משה מכה בסלע

בני ישראל חונים בקדש שם מתה ונקברת מרים, אחות אהרון ומשה.

כאשר היהודים צמאים למים הם שוב מתלוננים: "מדוע הוצאתם אותנו ממצרים והבאתם אותנו אל המקום הרע הזה?"

בתגובה לתלונתם מצווה הבורא למשה ולאהרון להקהיל את העדה ולדבר אל הסלע כדי שיצא ממנו מים. משה מקהיל את העם אך מכה בסלע פעמיים. המים יוצאים מן הסלע ומשקים את העדה, אך בשל העובדה שמשה ואהרון לא דיברו אל הסלע אלא היכו בו נגזר עליהם שלא להיכנס לארץ המובטחת.

בדרך לארץ-ישראל

ממקום חנייתם בקדש שולח משה מלאכים אל מלך אדום, הוא מזכיר לו את הקירבה המשפחתית (אדום הוא עשו, אחיו של יעקב) ומתאר בפניו את הטלטולים שעברו ישראל במצרים עד שבורא העולם גאל אותם. "אנו נמצאים כעת ליד גבולך, בקדש" מסיים משה את דבריו, "וברצוננו לעבור דרך ארצך אל ארץ ישראל. נלך בדרך המלך ולא ניטה ימין ושמאל".

מלך אדום מסרב לבקשה וכשבני-ישראל מפצירים בו הוא יוצא לקראתם עם צבא גדול; הם לא מעוניינים להילחם בו ועוזבים את קדש.

פטירת אהרון

בתחנה הבאה, הור ההר, נאמר לאהרון כי הוא עומד למות. על פי ציווי האלוקים הוא עולה יחד עם אלעזר בנו ומשה אל הור ההר שם מפשיט משה את בגדי הכהונה של אהרון ומלביש את בנו אלעזר שימלא את מקומו. אהרון נפטר בהור ההר ושם קבורתו.

בני-ישראל מתאבלים במשך שלושים יום על פטירתו.

מלחמה (1)

הכנעני בא להילחם בישראל ואף הצליח לשבות ממנו שבי. היהודים נודרים לבורא העולם ומבקשים ממנו לנצח במלחמה. לאחר תפילתם הם משיבים מלחמה שערה – ומנצחים.

נחש הנחושת

מכיוון שמלך אדום לא הרשה ליהודים לעבור דרך ארצו היה עליהם לנקוט בדרך עקיפה הארוכה יותר. היהודים מתעייפים בשל טורח הדרך ומתלוננים על האלוקים ועל משה. כעונש על תלונתם שולח האלוקים נחשים הנושכים והורגים רבים מבני-ישראל.

לאחר שהם מתחרטים על מעשיהם ומבקשים ממשה לבקש מהאלוקים להסיר את הנחשים מהם, יוצר משה בפקודת האלוקים נחש נחושת ומניח אותו במקום גבוה. כאשר אדם ננשך על-ידי הנחשים הוא מביט למעלה אל נחש הנחושת, נזכר בבורא העולם ומתרפא.

מלחמה (2)

מסע הכניסה אל הארץ המובטחת נמשך, והפעם שמים בני-ישראל את פניהם דרך ארץ האמורי. בדרכם הם עוברים בנחל ארנון שם נהרגים באורח ניסי אויביהם שביקשו לטמון להם מארב.

שוב שולח משה שליחים, הפעם אל סיחון מלך האמורי בבקשה לעבור דרך ארצו. סיחון מסרב ואף יוצא להילחם בישראל. המלחמה מסתיימת במפלה מוחצת של סיחון: בני-ישראל כובשים את ארצו ומתיישבים בה.

מארץ האמורי שולח משה מרגלים לעיר יעזר, הם לוכדים את העיר והיהודים מתיישבים גם בה.

מלחמה (3)

צעדיהם של היהודים מובילים אותם לארץ הבשן, שם ממתין להם עוג מלך הבשן יחד עם כל עמו. בורא העולם אומר למשה לא לחשוש ממנו ואחרי מלחמה הם מכים בעוג ובכל עמו.

משם נוסעים בני-ישראל וחונים בערבות מואב אשר על ירדן ירחו. זו התחנה האחרונה לפני הכניסה לארץ המובטחת.